מאמרים אקדמיים:י 

​

 י"ייצוג תקשורתי וסטריאוטיפים דרך מקרה בוחן - הצגת הציבור החרדי בתקשורת בזמן משבר הקורונה״

​

מדובר במערך של שיעורים שפותחו על ידי מרכז אקורד באוניברסיטה העברית. המרכז מפתח ומנגיש ידע אקדמי חדשני בפסיכולוגיה חברתית, במטרה לקדם יחסים שוויוניים, סובלניים ומכבדים בין הקבוצות החברתיות והאתניות בחברה הישראלית.

בעצם מטרת מערך השיעורים היא לבחון בקרב נוער(י-י"ב) את ההשפעה של סיקור החברה החרדית באמצעי התקשורת בתקופת משבר הקורונה. המחקר נוצר בעקבות שאלות רבות שעלו, האם הוצגה בפניי התמונה המלאה? עד כמה עד כמה המידע שאנו חשופים אליו מראה את הגיוון הקיים בתוך הציבור החרדי? אלו קולות מושמעים בתוכו ובכלל זה קולות כנגד תופעות שתוארו? האם הייצוג התקשורתי של ציבור זה "צובע" את כלל הציבור ובכך מקבע או אף מעצים סטריאוטיפים?. מטרת שאילת כל שאלות אלו היא להציג תמונה מורכבת יותר ולהפחית סטריאוטיפים כלפי הציבור החרדי.

למערך השיעור יש 3 מטרות עיקריות -י

א. לגרום לתלמידים להבין שלתקשורת יש חלק בהבניית המציאות, כלומר התקשורת לא רק משקפת את המציאות אלא מעצבת אותה ומשקפת תמונת מציאות לא מלאה.

ב. התנסות בחשיבה ביקורתית והבנה שלתקשורת יש חלק משמעותי בקיבוע או ערעור של סטריאוטיפים כלפי קבוצות חברתיות שונות(במקרה שלנו החרדים)

ג. הפחתת הסטאריוטיפים כלפי הציבור החרדי בזכות הצגה של תמונה מורכבת של הציבור החרדי במשבר הקורונה.

 

ציטוט המחזק את הרלוונטיות של הדילמה לעבודה:י

י"ראינו שכלי התקשורת לא רק משקפים מציאות אלא גם מעצבים אותה ואת האופן שבו קבוצות שונות נתפסות. כל כתבה או מאמר מביא נקודת מבט כלשהי, ובה מוצג לנו מידע בצורה מסוימת. כדי להבין את התופעה בצורה השלמה והמקיפה ביותר - עלינו מוטלת האחריות להיחשף לעוד מקורות מידע ולהתבונן בחומרים שמוצגים בפנינו בעין ביקורתית. עלינו לשאול את עצמנו שאלות כמו – מי עומד מאחורי הכתבה ומהי נקודת מבטו? האם הוצגה בפניי התמונה המלאה? עד כמה הכתבה מראה את הגיוון הקיים בתוך הקבוצה שאותה מתארים? האם המידע מעצים סטריאוטיפים או מחליש אותם?י

​

כיצד הפסקה מתקשרת לנושא העבודה:י

פסקה זו מתוך המאמר מתקשרת לנושא העבודה בכך שהיא מדברת על הבניית המציאות שהתקשורת יכולה לעשות, דבר אשר עליו אני מדבר בעבודה

​

״הדרה ודימוי שלילי - אי-שוויון בתקשורת הישראלית״

​

המאמר מתמקד ומדבר על הדרה של קבוצות אוכלוסייה מהתקשורת הישראלית, תוך כדי התמקדות בשלוש קבוצות אוכלוסייה: מזרחים, עולים מחבר העמים וחרדים. ע״פ המאמר לכלי התקשורת תפקיד מרכזי במימוש חופש הביטוי, כספקי מידע ופרשנות ובמה של שוק הרעיונות, שבו עולים הנושאים שעל סדר היום. כלי התקשורת חייבים לאפשר גישה שווה לכלל הציבור הישראלי ולתת ביטוי מתאים למגוון התרבותי של החברה הישראלית ולהשקפות השונות הרווחות בציבור. אך במציאות עקרונות אלה מתממשים באופן חלקי, כאשר כל ה״תשומת לב״ הולכת לציבור הכללי, ציבורים שאינם משתייכים אליו(לדוגמאת החרדים) מוצגים באופן סטריאוטיפי שאינו תואם למציאות וגורם לשיוך אותם קבוצות לשולי החברה.

החרדים נתפסים בתקשורת הישראלית ככאלה שמזלזלים בחילוניים, שורפים דגלי ישראל, משתמטים מצה״ל ועוד. אך כל קשר בין כלל הציבור החרדי לזה הוא מקרי בהחלט, כלומר התקשורת בוחרת להציג את המיעוט מאותו ציבור ולהציג אותו ככל החברה החרדית. דבר זה מוביל אותנו לבעיה הכי גדולה שגורמת לסטריאוטיפים הללו, ההכללה. ההכללה היא דבר שהתקשורת מרבה לעשות בסיקור החרדים. בסיקור מקרי פשע וכדומה של בן אדם השייך לציבור החרדי תהיה הבלטה של "חרדי , " "אברך ", " תלמיד ישיבה". "חילוני" מעולם לא שדד בנק ", סטודנט" מעולם לא רצח.

 

ציטוט המחזק את הרלוונטיות של הדילמה לעבודה:י״

״החרדי המקנן בתקשורת הישראלית, מזלזל בחילונים, שורף את דגל-ישראל פעמיים בשנה, משתמט משרות צבאי, פרזיט החי על חשבון הציבור״ (מתוך העמוד ״חרדי וירטואלי״)

 

​

כיצד הפסקה מתקשרת לנושא העבודה:י

פסקה זו מתוך המאמר מתקשרת לנושא העבודה בכך שהיא מדברת על הסטריאוטיפים המצויים בחברה הכללית כלפי

החברה החרדית. בעבודתי אני מדבר על הסטריוטיפים המצויים בחברה כלפי החרדים(לדוגמא: לכל חרדי יש קורונה).י

​

"הדרת החרדים מהתקשורת והסיקור המוטה שלהם גורמים עוול גם לציבור הכללי - העין השביעית"

​

המאמר מדבר על הדרת החרדים מהתקשורת ועל הסיקור המוטה שלו הם זוכים. כפי שנאמר שם "התקשורת היא הזירה המרכזית בימינו להנצחת סטריאוטיפים נגד המגזר החרדי. היא מייצגת את התפיסה שחרדים הם דבר מאיים ומסוכן" דבר שלפי ד"ר פנינה שוקרון-נגר גורם לאזרחים לגבש דעה רעה עליהם. בנוסף נטען שקיים פער עצום בין האופן השלילי שהחרדים מוצגים בתקשורת לבין מה שמתגלה בהיכרות ישירה. הדרת החרדים מהתקשורת והסיקור המוטה שלהם, מעבר לעוול שהם גורמים לחרדים, יוצרים תודעה כוזבת, מטפחים ומנפחים את החששות והפחדים של הציבור הכללי מפניהם.

​

 

ציטוט המחזק את הרלוונטיות של הדילמה לעבודה:י״

י"במחקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה עבור קרן לאוטמן נמצא כי מספר ההופעות של חרדים בתקשורת הכללית קטן ב-70% ביחס לחלקם באוכלוסייה, כאשר רוב ההופעות של חרדים הן בהקשרים פוליטיים או שליליים. לפי המחקר, התקשורת הישראלית מספקת לצרכניה מידע חלקי בלבד ושלילי ברובו על המגזר החרדי."י

 

כיצד הפסקה מתקשרת לנושא העבודה:י

פסקה זו מתוך המאמר מתקשרת לנושא העבודה בכך שהיא מדברת על כמות הפעמים והאופן שהחרדים מוצגים בתקשורת, לטענת המאמר לרוב הופעת החרדים בתקשורת היא בהקשרים שליליים. בחקר שלי אני הולך לבדוק אם דבר זה נכון.י