עידן שטרית | ת״ז: 213847114 | תקשורת וחברה | שאלון 788388
ממחצית פברואר 2020 החל הנגיף ."COVID 19בסוף 2019 התפרץ לראשונה נגיף הקורונה המכונה גם ״
להתפשט במהירות למדינות אחרות, ובתחילת אפריל 2020 כבר התפשט ליותר מ-200 מדינות.י
בשל התפשטות המגפה קבעו מדינות ברחבי העולם מגבלות על התנועה ועל התקהלויות, הורו על ריחוק חברתי, על ביטול אירועים וצמצום פעילות, והטילו סגר חלקי או מלא. כל הצעדים האלה ננקטו במטרה לבודד את החולים מסביבת אנשים בריאים ולקטוע את שרשרות ההדבקה.י
ב 27 בפברואר התגלה החיובי הראשון לקורונה בישראל. בהדרגה, הטילה הממשלה מגבלות שונות באמצעות תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה. ב-14 במרץ הוחלט על סגירת כלל המשק, ונאסרה התקהלות של למעלה מ-10 אנשים, לצד הגבלות נוספות וסגירת כל מערכת החינוך. בהמשך החודש התהדקו ההגבלות בהדרגה עד ש ב 8 באפריל הוחלט על סגר נרחב שגרם לירידה חדה בתחלואה ופתיחה מחודשת של המשק.י
לצערנו כעבור מספר שבועות הירידה בתחלואה נעצרה והנגיף חזר להתפשט בישראל. ההתפשטות המחודשת של הנגיף הביאה אותנו לסגר שני ובהמשך גם שלישי. תקופת הסגר השני הייתה תקופה מבלבלת עם נגיף הקורונה אבל היא העבירה מסר חד וברור, שהיא פה כדי להישאר. כמות החיוביים לנגיף טיפסה מיום ליום ואיתה גם כמות המתים, דבר אשר לא הותיר לממשלה ברירה אלא ללכת לסגר שני שהחל ב18.09, הודק ב 25.09 ונגמר ב17.10. אחרי הייאוש שגרם הסגר הראשון בעם, התגלו יותר ויותר הפרות של הנחיות והייאוש בציבור הלך וגבר.י
המגיפה שינתה את החיים של כולנו, מחיים רגילים ונורמטיבים כולנו היינו צריכים לשנות את אורך חיינו ולהתאים אותם בכל כמה ימים להנחיות החדשות של הממשלה. למרות הפילוג הגדול שיש כרגע בארץ מרבית הציבור הישראלי שומר על ההנחיות. אך ככל שהנגיף התפשט בארץ התחילו לעלות עוד ועוד מקרים של הפרת ההנחיות אצל הציבור החרדי, דבר שהוביל לסיקור נרחב שחלק היו אומרים מוגזם של החרדים, במיוחד בחדשות 12.י
חתונות ענק, הלוויות הומות אנשים ואי שמירה על ההנחיות הם רק חלק קטן מהסיקורים שאנו רואים בתקשורת על החרדים, והנתונים מדברים בעד עצמם. 60% מחולי הקורונה המבוגרים הם חרדים.י
הציבור החרדי לא זכה לאהבה מהתקשורת עוד מלפני הקורונה, אז האם איך שהחרדים מוצגים בתקופת הקורונה זה רק המשך למה שהתקשורת בוחרת להציג במשך שנים? לא חסר מפרי הנחיות שהם לא חרדים, אבל הסיקור שיתפוס את הכותרות יהיה שלהם, כי גם ככה הם לא מתגייסים לצהל ו"מול תרומתם המדולדלת לכלכלה, הם זוכים לתמיכות ולקצבאות מאוצר המדינה יותר מכל קהילה אחרת" כך נטען במאמר "חרדים בישראל - מעבר לקורונה"י
חשוב לזכור שרבים מהחרדים חיים בכמו "בועה" שמנותקת מהציבור והתקשורת, לפי "גלובס" 70% מהם ללא סמארטפונים, כלומר מי אמר שהממשלה דאגה להעביר להם את ההנחיות בצורה מספיק ברורה?י
הצפייה בסיקור השלילי נגד החרדים מעלה שאלות, האם התקשורת אובייקטיבית מספיק או שהמסרים שלה מוטים? האם דרך הצגת הציבור החרדי ממסגרת לי אותה בצורה שלילית? מהו הפער בין ייצוג החרדים למציאות בתקשורת המסחרית? ועוד.י
הדילמה בה אני עוסק בעבודתי היא "סיקור החרדים במהדורה המרכזית של חדשות 12, חיובי או שלילי?"י
כיצד חדשות 12 בחרו להציג את הקהילה החרדית במהדורה המרכזית שלהם בתקופת הסגר השני? בצורה חיובית/שלילית או ניטרלית? מה נאמר? האם בוצעה הכללה?י
לסיקור החרדי השלילי והחיובי יש ״מחיר״ ו״רווח״ לחדשות 12, לציבור הכללי ולציבור החרדי. כאשר הציבור החרדי מסוקר בצורה שלילי החרדים ״מודרים״ מהחברה והחברה הכללית מוסטת כנגדם, דבר זה מאחד את הציבור הכללי כנגד ציבור אחד ומחזק להם את האמונה השלילית כנגד הציבור החרדי אך גם מפלג את החברה. יש שיאמרו שחדשות 12 ״מרוויחים״ מהסיקור השלילי כי הם משיגים את אהבת הציבור שגם ככה מוסט כנגד החברה החרדית אך הם גם מפסידים את הציבור החרדי כצופים ומוצגים כ״שונאי חרדים״.
לעומת זאת הסיקור החיובי עוזר לחברה החרדית להשתלב בחברה, הוא מאחד את החברה ושובר סטריאוטיפים.י
כחלק מחופש הביטוי זוהי הזכות הבסיסית של התקשורת והכתבים לפרסם ולהביע דעה אודות מעשיי החרדים וההפרות שבחברה שלהם מכיוון שזכות הציבור לדעת (שהרי אי אפשר לגבש דעה ללא קבלת מידע רלוונטי). אך עולה השאלה האם התקשורת מספיק אובייקטיבית או שמא היא בונה לנו מציאות בה החרדים נדחקים לשולי החברה.י
בנוסף, לפני כשבוע וחצי(לפי כתיבת שורות אלה: 10.05.21) קרה האסון הגדול במירון שהחזיר את הציבור החרדי לסדר היום. באסון נספו 45 משתתפים ונפצעו מעל ל100 משתתפים חרדים. בעקבות האסון אופי הסיקור החרדי חזר להיות שנוי במחלוקת. יש כאלה המאשימים את החרדים ויש כאלה המצידקים את התנהגותם.י
האסון מראה לנו שאופן סיקור החרדים לעולם לא יהיה חד משמעי. גם באסון כה גדול עם כל כך הרבה מתים ההאשמות כלפי הציבור לא נפסקות.י
החרדים מאז ומתמיד משכו את התשומת לב שלי, אף פעם לא הייתי בטוח מה אני חושב עליהם. מצד אחד הם אנשים בדיוק כמוני רק עם אמונה שונה אבל מצד שני אני נחשף כל הזמן בתקשורת לצדדים ה"רעים" בחברה שלהם. אם מישהו יעשה משהו רע מהציבור הכללי לא יכלילו את כולם ויגידו שכולם אותו דבר, אבל כשקבוצת חרדים מסויימת בוחרת להפר את ההנחיות אני שם לב שמכלילים את כולם כ"אותו דבר". אם תראו חתונה חילונית שמפרה את ההנחיות, האם תאשימו את כל הציבור החילוני? אני חושב שלא. אבל אם תראו חתונה חרדית שמפרה את ההנחיות האם אז תכלילו את כל החרדים?. לכן המטרה המרכזית שלי בחקירת הנושא הזה היא להבין לעומק את אופן סיקור החרדים במהדורה המרכזית של חדשות 12.י
בעבודה שלי התמקדתי בנושא שעניין אותי מאז ומתמיד - אופן סיקור החרדים בתקשורת ובפרט במהדורה בה אני מרבה לצפות, מהדורת חדשות 12.י
רציתי לחקור ולקבל תשובות לכל השאלות שלי. י
במהלך העבודה בהחלט קיבלתי כמה תשובות, אבל עדיין קשה להגיע למסקנות סופיות. וכנראה שבנושא עמוק כמו זה לעולם תהיה תשובה חד משמעית.י
שיטת החקר שלי הייתה לקחת את כל מהדורות חדשות 12 מתקופת הסגר השני וניתוחם ע" שלוש שאלות מסרק. מהו אופן הסיקור (חיובי/שלילי/ניטרלי)? האם מבצועת הכללה? ומה נאמר?י
חיפשתי במהלך העבודה את כל המהדורות חדשות ששודרו באותה תקופה. את הרוב הצלחתי, אבל חלק מהן לא. בכל מהדורה צפיתי בקפידה וחיפשתי את החלקים המדברים על הציבור החרדי.י
לשאלת הדילמה שלי מצאתי תשובה - סיקור החרדים בתקופת הסגר השני היא שלילי. אך מעבר לדילמה הזו אני חושב שיש כל כך הרבה מעבר לחיובי/שלילי. למשל האם הסיקור השלילי מוצדק? האם התקשורת בונה לנו מציאות שלילית כנגד החרדים? ועוד.י