הטיה - המסרים העוברים בתקשורת אינם אובייקטיביים ואינם יכולים להיות אובייקטיביים במובן זה שהם מושמעים מפי אנשים מסוימים בכלי תקשורת מסוימים בהקשר חברתי-תרבותי מסוים (כלומר, אדם אחר מכלי תקשורת אחר בהקשר אחר היה מספר על אותה התרחשות באופן אחר). הציפייה מאנשי תקשורת היא שיהיו הגונים ומאוזנים, כלומר, שיציגו ללא משוא פנים את מכלול העובדות לאירוע מסוים (גם כאן יכולה לעלות השאלה "מהו המכלול הרלוונטי"). עם זאת, ברור כי בכלי תקשורת יש  גם הטיות שונות שאפשר להצביע עליהן: ברור כי ברוב התקשורת החופשית בארץ ובעולם יש הטיה ליברלית (קידום ערכים של זכויות אדם וחירויות הפרט) מכיוון שתקשורת חופשית תלויה בערכים אלו. הדרך לקבל תמונה מלאה יותר של המציאות ובכך גם לבחון את כלי התקשורת היא להשוות סיקור של אותו אירוע בכלי תקשורת שונים.י

​

-המושג הטיה בא לידי ביטוי בעבודה בכך שניתן לחשוב כי התקשורת מטה את ציבור הצופים שלה כנגד הציבור החרדי. לתקשורת יש השפעה גדולה על ציבור הצופים שלה ועל כלל החברה וכאשר היא מתבטאת כנגד הציבור החרדי כמעט בכל מהדורה הציבור יכול להסתכל על החברה החרדית בצורה פחות טובה.י

 

ייצוג - הוא דימוי שמבקש לשקף משהו מן העולם האמיתי. הייצוג אינו יכול להיות ביטוי מושלם של המציאות: הוא לעולם תוצר של יוצרי הטקסט (למשל מנקודת מבטם) והוא מתווך על ידי המדיום בו הוא מועבר (ולכן הוא תמיד מוגבל לעומת המציאות). לכן הייצוג יהיה תמיד מוגבל ופשטני לעומת המציאות.
הייצוג הוא ברמה הסימבולית (הסמלית) (שפה, צילום, וידאו) והוא מבקש לייצג/לשקף את המציאות באמצעות סמלים כאלו (מילוליים, ויזואליים, קוליים), אולם זה תמיד יהיה ייצוג ולא המציאות עצמה, תמיד חלקי ולא שלם. יוצרי הטקסט בוחרים באילו סמלים להשתמש וכיצד להשתמש בהם (זה תלוי ביוצרים, במדיום, במטרת הייצוג).
בהקשרים שלנו עולות השאלות: מה הפערים בין ייצוג לבין המציאות, למשל: כיצד הייצוג של מיעוטים (ערבים, נשים, אנשים עם מוגבלויות) מייוצג בתקשורת: מי מייצג, כמה מייצגים, כיצד מייצגים?
מאחר שלמדנו שלתקשורת תפקיד מכריע בהבניית המציאות ובעיצוב האופן בו האזרחים תופשים את המציאות, יש חשיבות עליונה לשאלות של ייצוג: מי מיוצג? כמה מיוצג? כיצד מיוצג וכן הלאה. ברור ששאלות של ייצוג הן גם שאלות של תקשורת (ז'אנר, צרכים של המדיום, הרצון לרייטינג או לאמת), אבל זו גם שאלה פוליטית: את מי לייצג וכיצד.
כל שאלה של ייצוג קשורה לשאלות של הבניית המציאות. הייצוג אינו מבקש ואינו יכול להיות במקום המציאות. מצד שני, אנחנו משתמשים בתקשורת כדי להבין את המציאות וללמוד על המציאות שסביבנו ומכאן המתח שבין ייצוג לבין מציאות: אנחנו לא יכולים להיות בכל מקום בכל זמן, אנחנו מאוד רוצים וצריכים וחייבים לדעת על המציאות ולהבין את המציאות, אבל הכלים היחידים שלנו לעשות זאת הם כאלו שעושים ייצוג למציאות ולא המציאות עצמה.י

 

-המושג ייצוג בא לידי ביטוי בעבודה בכך שהחרדים הוצגו בתקשורת בצורה שלילית מאוד, הסיקור החיובי שלהם היה נמוך מאוד ובעצם "נבנתה מציאות" שלפיה החרדים הם מפיצי מחלות ומפרי הנחיות, למרות שהפרות הנחיות אינן מייצגות את כל הציבור אלא קבוצות בתוכו.י

 

מסגור – המונח מסגור מתייחס לדרך הצגת העובדות בתקשורת ולהשפעה שיש לכך על הציבור. המסגור מסייע לציבור להבין, לפרש ולארגן מידע או אירועים. כל סיפור מורכב מאינספור פרטים שאין אפשרות להציג את כולם. לכל סיפור יש כמה זוויות ראייה, כמה אפשרויות מיון, ניתוח או דגש חלופיות. בחירה בזווית ראייה אחת פירושה בחירה במסגרת מסוימת שדרכה מדווח העיתונאי. נחשוב על מסגור כאל מסגרת שאנו כופים על המציאות. נסתכל על הנוף ואז נסתכל עליו מבעד למסך המצלמה של הסמארטפון שלנו. ברור כי המסגרת של התמונה לא יכולה לתפוס את כלל המציאות. כך גם בתהליך התקשורתי: מתוך פרטי המציאות בוחרת התקשורת את המסגרת על פי פרקטיקות העבודה הרגילות שלה והמסגרות שכבר קיימות מן העבר, המושפעות מהתרבות ומהחברה שבה פועלת התקשורת. מסגרת המדיה עונה לשאלה: מה קורה שם? כלומר, היא מארגנת התרחשויות לכדי אירועים מוגדרים: "האסון", "הניצחון", "חוק וסדר". התקשורת בוחרת את המסגרת מתוך מספר מבנים מארגנים אפשריים, ובעשותה זאת מחזקת בצרכן כיוון פרשני מסוים ולא אחר.י

 

-המושג מסגור בא לידי ביטוי בעבודה בכך שיש שיחשבו שלדרך הצגת החרדים במהדורה המרכזית של חדשות 12 יש השפעה לא טובה על הציבור. כל סיפור מורכב מאינספור פרטים וזוויות ראיה, וכאשר הציבור החרדי מוצג לרוב מזווית רעה התקשורת ממסגרת אותם בצורה שלילית מזווית הראיה של העיתונאי המסקר.י

 

כתוב כיצד "ממסגרת" התקשורת את המקרים אותם חקרת/את הדילמה העומדת בבסיס עבודתך, והאם 

המסגור הוא מגמתי לדעתך. נמק/י. י

​

לדרך הצגת החרדים במהדורה המרכזית של חדשות 12 יכולה להיות השפעה לא טובה על הציבור. כל סיפור מורכב מאינספור פרטים וזוויות ראיה, וכאשר הציבור החרדי מוצג ברוב המהדורות המשודרות מזווית רעה התקשורת ממסגרת אותם בצורה שלילית מזווית הראיה של העיתונאי המסקר. בנוסף לדעתי מסגור הציבור החרדי היה מגמתי, התקשורת ״כופה״ עלינו הצופים מציאות שבה הציבור החרדי הוא מפר הנחיות ומפיץ מחלות בזמן שרוב החברה החרדית שומרים על ההנחיות.י

 

הדרה – הרחקה, דחיקה לשוליים, הוצאה מהכלל. הרחקה והוצאה של אנשים או קבוצות מהחברה הכללית. אמצעי תקשורת ההמונים מדירים חלקים נכבדים מהציבור מהמרחב התקשורתי. במיוחד ישנה הדרה בשעות השידור העיקריות (פריים-טיים), החסומות במידה רבה בפני נשים וערבים, מזרחים ובני הגיל השלישי, אנשים עם מוגבלות, דתיים ואחרים.י

 

-המושג הדרה בא לידי ביטוי בעבודה בכך שכאשר החרדים מוצגים בצורה שלילית על בסיס יומי בזמן אחד המשברים הגדולים שחוותה המדינה במהדורה הכי נצפית במדינה הם "נדחקים" ומורחקים אל שולי החברה. דרך הצגתם במהדורה המרכזית של חדשות 12 בעצם דוחקת אותם לשולי החברה ומפרידה בינם לבין החברה הכללית.י

 

חדשות לא-מתוכננות – אלו הן חדשות "קשות", אירועים שליליים ובלתי צפויים. אירועים המושכים תשומת לב.י

 

-המושג חדשות לא-מתוכננות בא לידי ביטוי בעבודה בכך שהפרות ההנחיות שנגרמות ע״י המגזר החרדי מושכות את תשומת לב הציבור הכללי, במיוחד של הציבור ששומר על הנחיות שכועס על חוסר שיתוף הפעולה של אותו במגזר במלחמה בקורונה. הפרות אלו הן שליליות, בלתי צפויות והן יכולות לגרום להדבקות המוניות ומתים נוספים לנגיף.י

 

תקשורת מסחרית – כלי תקשורת שעיקר הכנסתם מגיע מפרסומות שהם משדרים, כמו הערוצים רשת, קשת בטלוויזיה, הרדיו האזורי והערוצים הייעודיים כמו ערוץ 20 וכדומה. כלי תקשורת אלו מתבססים על נתוני הרייטינג כדי לתמחר פרסומות ולכן עיקר דאגתם לשדר תכנים שיניבו רייטינג גבוה כדי לשמור על מקור ההכנסה שלהם ועל רווחים כלכליים.י
 

-המושג תקשורת מסחרית בא לידי ביטוי בעבודה בכך שאזור המחקר בעבודה, חדשות 12 הוא ערוץ מסחרי, שעיקר הכנסתו היא פרסומות והוא מתבסס בעיקר על רייטינג.י

 

שוק דעות פתוח – מרכיב מרכזי וחשוב ביותר בעקרון חופש הביטוי במשטר דמוקרטי. משמעו מתן זכות להשמעת כל הדעות ללא הגבלות, במסגרת החוק. כלומר, הסתה או קריאות גזעניות אינן נכללות בחופש הבעת הדעה. שוק דעות פתוח חשוב מנימוקים שונים: ביטוי הדעה והחשיבה של הפרט, עידוד שיח מצד כל הקבוצות באוכלוסייה, פלורליזם, הענקת תחושת שייכות כחלק מהקולקטיב הלאומי. לשם הגברת היציבות החברתית חשוב שתהיה תחרות בין דעות שונות ומגוונות בחברה, למען בירור וגילוי "האמת".י

 

-המושג שוק דעות פתוח בא לידי ביטוי בכך שלחדשות 12 הזכות להשמיע את הדעות השונות בחברה בעד ונגד החרדים במסגרת החוק, כל עוד הם אינם מסיתים כנגד אותה חברה. הם מעודדים שיח של כל הקבוצות בחברה בנושא התמודדות החרדים עם הקורונה. אך כאשר מעל ל80% מהמהדורות חדשות שלהם מביעות דעה כנגד החברה החרדית, הם אינם נותנים מספיק מקום לדעות החיוביות בחברה כלפי החרדים.י

 

הבניית חברתית של המציאות – התקשורת מעצבת את האופן שבו אנחנו – הנמענים – תופשים את המציאות. כלומר, אנחנו לא תופשים את המציאות כפי שהיא, אלא יש מנגנונים שמעצבים את האופן שבו אנחנו תופשים את המציאות. את המציאות של "כאן ועכשיו", קל לנו לתפוש, אבל מה עם מקומות רחוקים? אנשים ממקומות רחוקים פחדו להגיע לישראל כיוון שחשבו שכל הזמן נלחמים כאן. זאת מפני שהתקשורת אצלם התייחסה לישראל רק בהקשר של מלחמות וסכסוכים וכך עיצבה את האופן שבו הם תפשו את ישראל. אולי אנחנו תופשים כך מקומות אחרים? מה אנחנו חושבים על אפריקה ומה מתרחש שם באמת? כשמבקשים לצייר מגורים של שכונה אמריקאית לרוב מציירים גורדי שחקים, אבל הרוב המוחלט של אמריקאים מתגורר בבתים חד קומתיים... זאת מפני שבמרבית הסדרות והסרטים האמריקאים אנחנו נחשפים לערים עם גורדי שחקים. כלומר, אופן הייצוג משפיע על האופן בו אנחנו תופשים את המציאות. מה לגבי ייצוג נשים? מיעוטים אתניים?י

 

-המושג הבנייה חברתית של המציאות בא לידי ביטוי בכך שחדשות 12 מעצבים את האופן שבו אנו הצופים תופסים את החברה החרדית. כאשר אנו רואים כמעט רק את הדברים הרעים בחברה שלהם אנו תופסים את החרדים כמפיצי קורונה ומפרי הנחיות, הם בונים מציאות בה חלק מהאזרחים מהציבור הכללי יפחדו להתקרב לאזרח "חרדי" כי הוא נתפס כמפיץ קורונה.י

 

באיזה אופן מבנה התקשורת את המציאות על פי מקרי הבוחן שבפרק החקר בעבודתך?י 

 

חדשות 12 מעצבים את האופן שבו אנו הצופים תופסים את החברה החרדית. אופן הייצוג בתקשורת משפיע על האופן שבו אנו תופשים את המציאות וכאשר אנו רואים כמעט רק את הדברים הרעים בחברה החרדית אנו תופסים את החרדים כמפיצי קורונה ומפרי הנחיות. אמנם חדשות 12 דואגים לא לבצע הכללה ברוב הסיקורים החרדים אך זה לא מספיק, הם בונים מציאות בה חלק מהאזרחים מהציבור הכללי יפחדו להתקרב לאזרח "חרדי" כי הוא נתפס כמפיץ קורונה.י

 

סטריאוטיפ - מקור המילה סטריאוטיפ בשילוב המילים סטריוס, שפירושו מוצק, וטיפוס, שפירושו חותם. הסטריאוטיפ הוא סוג מיוחד של מושג חברתי. הוא מראה איך קבוצת בני אדם נתפסת בעיני קבוצה אחרת. הכוונה היא לסוגים שונים של קבוצות: עדתיות (רוסים, מרוקאים) מגדריות (נשים, גברים), אמונה (דתיים, חילונים), מראה (בלונדיניות...) וכו'. זוהי הכללה הנוגעת למאפיינים של קבוצה חברתית, והחלת מאפיינים אלה על כל החברים באותה קבוצה. ההכללה יכולה להיות חיובית או שלילית.י

 

-המושג סטריאוטיפ בא לידי ביטוי בכך שכבר במשך שנים יש סטריאוטיפים כלפי החרדים. כאשר מופנה זרקור תקשורתי כלפי אנשים שאינם משתייכים לקבוצה ההגמונית הם מוצגים לא פעם באופן סטריאוטיפי, החרדי המקנן בתקשורת הישראלית, מזלזל בחילונים, שורף את דגל- ישראל פעמיים בשנה, משתמט משרות צבאי, פרזיט החי על חשבון הציבור. החרדי הזה שהוא ביסודו חרדי וירטואלי וכל קשר בינו לבין אנשים חרדים מקרי בהחלט, הוא יציר כפיה של תקשורת שצפתה אל החרדיות בעדשות שווא, והקרינה בעקבות כך מצגת שווא.י

 

חופש ביטוי - זכות בסיסית המגינה על יכולתנו להביע את עצמנו, לומר את מחשבותינו, לבטא את רעיונותינו ואת אמונותינו, בכל דרך חוקית שנמצא לנכון. הזכות של כל אדם לומר ולפרסם את אשר על לבו. זכות זו קשורה לכמה זכויות נוספות: הזכות להפגין, זכות הציבור לדעת (שהרי אי אפשר לגבש דעה ללא קבלת מידע רלוונטי), ועוד. יש גישות שונות המגדירות את הטיעון המוסרי בזכות חופש הביטוי כחלק מהשלטון הדמוקרטי, ביניהן: 1. כאמצעי לגילוי האמת. 2. כאמצעי למיצוי עצמי. 3. כאמצעי לתפקוד ולהעמקת הדמוקרטיה. 4. כאמצעי ליציבות חברתית. עם זאת, קיימות מגבלות על התקשורת בסוגיית הצנזורה הביטחונית, הגנה מהוצאת דיבה ולשון הרע, הגנת הפרטיות, ועוד.י

 

-המושג חופש הביטוי בא לידי ביטוי בעבודה בכך שזוהי הזכות הבסיסית של התקשורת והכתבים לפרסם ולהביע דעה אודות מעשיי החרדים וההפרות שבחברה שלהם מכיוון שזכות הציבור לדעת (שהרי אי אפשר לגבש דעה ללא קבלת מידע רלוונטי).י